• ראשי
• עמוד הבית
• דמעות שיש
• המסע האחרון של וילי אדאמס
• ספרים נוספים
• אודות

3 תגובות לפוסט “עמוד הבית”

1. 22 ביולי, 2009 בשעה 9:41 מאת ארנון מ.:
   

   אברום ,
   אתה מפתיע כל פעם מחדש. הרבה הצלחה וסיפוק אישי.
   ארנון מ.

2. 23 ביולי, 2009 בשעה 16:13 מאת עידית:
   

   אברום, או דר' רותם, או הפיסיקאי, הפילוסוף, היועץ, הסופר, עמיתי היקר, או- כל שתבחר!

   בעקבות הבלוג שלך "הידד הוצאתי ספר" http://avrumbooks.com/?p=289

   מאחלת לך

   שהסובייקטיבי יתחבר לאובייקטיבי,
   שהוירטואלי יתחבר למציאותי,
   ושהמשמעות תיווצר מעבר למילים
   בחווייה שלנו, הקוראים,
   שלך

   שלעולם לא תוותר ותשלים,
   שתמשיך לכמוה, לגבש חזון, לשנות, ליצור
   ושתחייה, תחייה ממש,
   ברומן עם ההווייה
   שלך

   כשותפיך,
   שמתרגשים איתך עם הוצאת הספר,
   בין דמעות לשיש,
   אנו עדים שרגשותיך, כמו גם הקוגניציה,
   לא כהו ובוודאי שלא התקהו!

   חיבוק ענק!

   עידית

3. 8 באוגוסט, 2009 בשעה 14:08 מאת שלמה אבני:
   

   אתמול נגלה לי שאיש ספר אתה, קרי: סופר. רבים סופרים בישראל, כולם חברים באגודת הסופרים כי בכל שנה הם סופרים עוד אחת, ועוד
   אחת… ימי הולדת… רבים הם הכותבים באמת. אך כתיבה וגמול אינם דרים בכפיפה אחת…בדקתי ולמדתי שעל כף יד אחת תוכל לספור את הכותבים שכתיבתם גם מפרנסת אותם. לא תאמין, גם אני נמנה על הכותבים אלא שפרנסתי אינה "מתפרנסת" מספרי, ועל כן אני פנוי לכתוב ופטור מדאגות שיווק וכל הכרוך בשוק הלא-מכובד הזה.

   כבר שלושה ספרי פרוזה מאחורי שראו אור: "לו רק היה יהודי", "בית בשעריים" ו - "כתם שחור על בד צחור", ועוד ארבעה חדשים שטרם ראו אור, ועליהם תוכל להוסיף מאות שירים. רק כדוגמה אני מליט כאן את "וימיו כימי עשיו" אותו כתבתי עם פטירתו של יפתח זייד שהיה לנגד עיני כאחת הדמויות במשפחת אגדה.
   עם אחיו הבכור, גיורא, שרתתי בשב"כ והיינו מראשוניו.

   ובכן - ראיתי את הפרסום באתרך על "ויליאם אדמס" ו – "דמעות שיש" ועוד אקראם. באמת הפתעה מרגשת.
   כמובן – בינינו לא יתקיים הכלל "קנאת סופרים"… די לי אם מבקריך יאמרו: "אוצר בלום, קב ונקי"… איחולי לתפארת היצירה ולשגשוג השיווק.

   אברום - שאפו!!!

   שלך שלמה

השארת תגובה