הגות וספרות

מאמרי הגות בתחומים שונים ומגוונים, וגם סיפורים קצרים ספורים.

אוסף חלקי של מאמרים ומאמרונים שנכתבו במהלך השנים האחרונות.
 

מקצועי:

חינוך, הוראה ולמידה מקוונת ד"ר אברום רותם וחברים        http://avrumrotem.com/
מתקוונים לאתיקה – סוגיות אתיות בחינוך, בצילום ובכלל          https://ianethics.com/
הרהורים טרופים על החברה, הרשת ושאר ירקות    http://avrumrotem.blogspot.com/

עיוני: 

הקשרים מעניינים בין אדם, חומר ורוח – לא לפספס. להקדיש לזה זמן…. 😉

על חומר, רוח ואדם:

"על העולם והלב" – בלוג מגוון ועב כרס  http://gavrumrotem.blogspot.com/

הבל האין ושקר היש 
מהו היש? כיצד אנו יודעים שהוא קיים? למה 'רוחניות' היא שם המשחק האמתי ביננו לעולם, ולמה היֵשׁ אינו היש שחשבנו, והאַיִן אינו אַיִן.התשובות האפשריות נוגדות את האינטואיציה שלנו.. אברום רותם, "אלכסון" -"הבל היש ושקר האין" (מרץ 2018)  או כקובץ

אשרי המאמין – כולנו מאמינים, אין טעם לשפוט איזו אמונה חשובה יותר ועליונה, כי הכל שאלה של אמונה. נסכים שמה שחשוב זה אי עיוורון מסורי בשם האמונה.  ראו המאמר בכתב העת "אלכסון"

סובב הולך ושב – תפיסת הזמן המחזורי  – זמן מחזורי אינה הזיה כמו שזה נשמע ממבט ראשון….
ראו את מאמר ב"אלכסון". (2018)

על קוונטים ורוח'ניות– למה תאורית הקוונטים נרתמת כמעשה של שגרה בפי כל רוח'ני מצוי, רק כדי להביא סימוכין מהאולימפוס המדעי? עיון חודר בסוגיה מביא למסקנה מתבקשת: מיותר ולא מועיל לעניין…

הגדולה שבברכות- כי מעפר באת ואל עפר תשוב
מה שניתן ללמוד מנזירות בית ג'אמל… מתוך האפר קם אדם חדשאדם בעל הבנה מעמיקה בהבלות סגולות העצמיות הפרטיות שלו… אך מה הטעם באדם, כמעט לא אנושי על פי אמות המידה שלנו, שאיבד את כל סגולותיו, ונותר עירום מול אלוהיו, עם המהות הפרטית הצרופה שלו? זהו רק החלק הראשון במטמורפוזה מפליאה זו! מתוך הגולם העיוור, הלא מודע למניעיו, דחפיו ולאורח התנהגותו – בוקע לו פרפר, שכולו אהבה, כולו חמלה כלפי הסובב, שאינו נזקק יותר לדבר. אינו נזקק יותר להיות נשוא חמלה ואהבה מהסובב, כי הוא עצמו מלא בהן עד תום.

מן המקרא בהקשרים רחבים

ככה יעשה לאיש שנאמר עליו – "ויחכם מכל אדם"
תעלומת הדרת שלמה המלך, החכם מכל אדם, מפנתאון החשובים והפיכתו לפלקט. חכמתו הבלתי נתפסת והייחודית מכל אדם שהיה ויהיה, מאיימת מדי במקרא. כך חולפת תהילת עולם גם לחכמה אנושית שהתעלתה לכדי חכמת האל.

הילכו שמשון הישראלי מבית הדני ובן מלאך השמש קאַרְנָה ההינדי מבלי אם נועדו?
הסתכלות מעניינת על הולדת שמשון וגורלו לאור הקשרים אחרים שמעט מאד מדובר בהם, ומקבילה מעניינת לסיפור הינדי מהאפוס מהברטה, שהדמיון ביניהם מעורר סקרנות, אף שלעולם לא נדע אם היתה השראה כלשהי ביניהם

על אש התמיד בדרך אל הטוב –  על אש התמיד בעשיה ומחשבה על טוב – שיש לשמור עליה 24/7

מותם של נדב ואביהוא בני אהרון – מחאה דתית חברתית שדוכאה באש
מחאה דתית חברתית שדוכאה באופן ברוטלי על ידי הממסד שהוא האב אהרון ודודם משה. 

כשהנביא יונה  מהמקרא, והמצביא ארג'ונה  מהבהגווד-גיתה ההינדי נפגשים
לקראת יום הכיפורים יש המעיינים בספר יונה, בתואנה שמדובר על מושג "התשובה", שבפועל נעדר מספרי התורה. בעוד שבספרי המקרא מתחננים לאלוהים שלא יעניש, כאן יש היפוך תפקידים, בו האלוהים מבקש לשכנע את יונה העקשן והקיצוני, שיש מקום לחסד, ולא רק מידת הדין. ממול זה –  הדיאלוג ב-בהגוודגיטה ההינדי, בין האל (קרישנה) לבין נסיך-מצביא אגדי (ארג'ונה) כשהאל מנסה לשנות את סירובו של ארג'ונה לעשות את המוטל עליו, ולא להתחמק בתואנות מוסריות-אישיות-סמטימנטליות, להילחם נגד בית המלוכה שהם בני דודיו וחלק ממשפחתו הרחבה, קרובים, מורים וחברים לשעבר.

 יהדות, ספקות, טבע, שירה עתיקה  מלאת השראה ועוד

ידע כל ילד עברי את המעינות מהם שואבים רבנים המתיראים חרדה גדולה מאשה 
העיוות הנפשי של רבנים ומנהיגי דת כיום שואב את השנאה והפחד מנשים בכלל ומיניות בפרט ממקורות ההלכה. יש בידינו תיעוד מדהים על עיוות אישי של גדולי הפוסקים (יוסף קארו) שהפך זאת לנחלת הכלל. יש לתהות מדוע הם ממררים את חיי הציבור בכך, במקום לטפל בעצמם. מותר ואף חיוני לצאת נגד הרבנים המערערים בשוויוניות האשה בחברה שלנו במאה ה- 21 ,ולהבין שהנימוקים ההלכתיים ואמירות כמו "אוי לו לרב שלא יאמר את עמדת התורה", הן אמירות שאפשר , נכון ולגיטימי לצאת נגדן בכל הכוח ולהפריכן. שווה עיון!

עובד אלילים וטוב לו?מיהו "עובד אלילים" באמת? – "עבודת אלילים" כשלב להכרת האל, ולא פשטנות תאולוגית קנאית ולא מוסרית.

דבורה יפת כנף, טעם ומשמעות החיים
טעימה מקורופוס שירה חילונית נשגבת בעוצמה הפואטית שלה מדרום הודו (כיום טמיל-נאדו), שנכתבה לפני כ- 2000 שנה, לבין סצנה בכתב קודש הינדי שנשען על מסורת דתית עמוקה שנעוצה אף היא במסורות עתיקות מאד. טעם המפגש המוצע בזאת אינו מקרי, ואיננו רק עונג אינטלקטואלי, כי אם טעימה מ"טעם החיים" – "משמעות חיים" אוניברסלית, היפה לכל בן אדם, שחוצה שפה, תרבויות, דת, וכיוצא באלה. שתיהנו.

גדל כאן דור שלא ידע את החושך ולא את השמיים –
בילדותינו הכרנו את כוכבי השמיים, והיום הם נעלמו. 
גדל כאן דור שלא ידע את החושך ולא את השמיים

עורי עורי שיר דברי- קבלת שבת בצפת   ערב שבת יהודית בצפת באמפתיה, ביקורתיות והומור

עסקים ורוח- הבהגווד-גיתה לאנשי עסקים
דרך ההתנהלות  (תחילת המאה ה- 21) משנה פניה מהתנהלות מחברה התובענית והדורסנית, המודדת את הצלחת האדם בכמות הנכסים שהוא צבר ובכבוד שהוא זוכה לו מהסובבים אותו, אל עבר מנהל טוב שהוא נטול אנוכיות, בעל יוזמה ומתמקד בעשייה ממוקדת של  החובה, המשימה, ולא באובססיה לתוצאות או רווח כספי. מדובר על השינוי שחל בהבנה, גם בעולם העסקים הקשוח, שהשורה התחתונה, שרק היא מדברת, היא גורם מכשיל, ויש לחפש גישה אחרת למימוש עסקים, גישה אנושית, שמקרינה ומשפיעה על הווית האדם הפועל לפיה.

יהדות ועוד-  כשהאר"י פגש את הָרִי (קרישנה)

וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ מפגש מהסוג הראשון: להביט באלוהים
מה באמת הכוונה בסיפורים אודות לראות את האלוהים פנים אל פנים? נבחן את הסיפור הקטוע והמוזר והמשוכפל למספר גירסאות במקרא, את גילוי האל בכל כבודו בבגוודגיטה ההינדי, גילויים שמימיים אחרים בעולם הנוצרי, ונמצא שאולי יש כאן, בכוונה או לא בכוונה,קינטור מוסווה, אפילו לעג קל, לרוצים לראות את האל פנים אל פנים. מה הם מצפים לראות בדיוק?

"שירת הבריאה" היהודית, ודרשת  אַוואַדְהוּטָה ההינדי-
התבוננות בדומם, צומח וחי כמודל אמוני למאמיןהתפעמות ממורכבות פילאי דומם, צומח וחי כמקור ללימוד והשראה. דוגמה מטקסט יהודי  לא מוכר דיו (שירת הבריאה) ודוגמה מטקסט הינדי קדום. מאמר לא ארוך ומתגמל אינטלקטואלית

מה קורה שחכם יהודי וחכם הינדי מתאווים לאשה מפתה,
מה קורה לחכמים ואנשים מכובדים אחרים, שאינם יכולים להתגבר על יצרם לנוכח אשה, ואף מסכנים את חייהם לשם כך?  שני סיפורים משני עולמות שונים מאד, התלמוד הבבלי מכאן, והסיפורת ההינדית מכאן, בהם התפאורה מאד דומה, אך הלקחים שונים.

כשהאר"י פוגש את הרי קרישנה-  גלגול נשמות ותפקידו
ייעוד הנשמה בתפיסת הקבלה היהודית ובפילוסופיה ההינדית, הדומה ובעיקר השונה בתפיסת מקום האדם בעולם.  

גלגול נשמות יהודית והינדית-  תפיסות מוסר שונות
גלגול נשמות – במיסטיקה יהודית ובמיסטיקה בהינדית – תפיסות מוסר שונות. מהו "הטוב" ו"הרע" היהודי ומהו ההינדי? היכונו להפתעות.

"תיקון" יהודי "ותיקון הינדי"
המשותף והשונה לסוגיה – מיהו אדם טוב, ומה הוא צריך לתקן כדי שיזכה מהטוב.
היהודי – אבות אבותיך אכלו בוסר ותכהנה שינך, גם אחריות על תיקון העולם ושלך;
ההינדי – האחריות התיקון היא עליך בלבד. תרצה תקן, לא תרצה, בעיה שלך, דבר לא יפריע ולא יעניש אותך. פשוט תמשיך לסבול…

איך שגלגל מסתובב – מסע הנשמה תוך הגלגול היהודי והקרמה הוודית  
מסע הנשמה היהודית תוך הגלגול היהודי והנשמה ההינדית – מסע בקרמה הוודית

בהקתי: על ידע וחומר שהופכים לאהבה
הרבי נחמן מברסלב אמר, שכדי להגיע לאלוהים ולדבוק בו באהבה אינסופית, יש לעמוד על דרגש, שהוא הידע, הכר את השורש מאין באת, המסורת וההלכה. ללא דרגש זה, האהבה בלבד וספונטניות כנה פורצת כל, לא מספיקה כדי לדבוק באל. בְּהַקְתי הוא סינתזה בין שני הפכים אלה: היא אהבה המבוססת על ידע, המשוללת מניעים אנוכיים, אך לא נמנעת מטכסים ומפעילות דתית שמביאים לטרנספורמציה בלב ומשרתים את האהבה לאל. 

האדם החופשי- כשהרמב"ם קורא את הבהגווד-גיתה
כשאנו מדברים על חופש, אנו מדמים עצמנו בכלא, סורגים, כבלים וסוהרים חסרי חמלה, כהכלא והסוהר הן מידות הטבע.
כל אלה והרבה עוד הן מגבלות המונעים מאתנו לעשות "מה שאנו רוצים". לעומת זאת, מה שאנו עושים בפועל, אנו מכנים – "מה שאנו צריכים".
הרמב"ם, מאושיות היהדות מאז ימי הביניים, כמו גם הבהגווד-גיתה ההינדי, מאושיות הפילוסופיה ההינדית, דנים בנושא זה, אף שודאי שלא הכירו זה את זה. לשניהם תשובה שראויה לעיון, דומה, ולמרות גילם המופלג בתודעה האנושית )הראשון מימי הביניים, השני אי שם בשחר התיעוד בעל פה לפני אלפי שנים, שהועלה על כתב בשלב כלשהו( רלוונטיים ועדכניים מתמיד.

על הרוח, האדם ומה שביניהם

על הרוחניות – שלושת עיקרי "הרוחניות" –  אני לא לבד;  אני לא הגוף שלי;  הגשמה: אני משרת. לפנות זמן כדי לקרוא בשקט.

הו מחפשי האושר – היו עבדים!
דרך רוחנית הולמת, ודאי בשלבים הראשוניים, היא אימון עצמי של "היו עבדים", לתפקד ולהתנהל בחברה, בבית ובתוכך כמשרת שעושה מלאכתו ללא ציפייה לגמול כלשהו. אנו מדגימים זאת בשלושה מקורות שונים, שעל פניו אין כל קשר ביניהם: בהגווד-גיתה ההינדי, פרקי אבות היהודי, ופסיכולוגיה ארגונית מימנו.

מי מחבל באושר שלי? האם אכן נועדנו לסבול, ועוד בשקט?
הטענה המרכזית היא שיש אינסטינקט טבעי אצל הבן אדם כדי שנהיה מאושרים. הבעיה היא, שכמו כל אינסטינקט טבעי שאנו רוצחים אותו במו ידינו עד אבדן הכרה במו סכלותנו, טיפשותנו ועיוורוננו , כלומר, מתמסרים לאשליה במקום להביט במציאות בעיניים, ולומר לה, הבנו. המסר הוא שאפשר להיות הרבה יותר מאושרים, ואם זו מילה גבוהה מדי עבור פולנים שכמונו, שלסבל נולדנו, אז לפחות נינוחים יותר, ואף, רחמנה ליצלן, מחייכים מידי פעם.

על ענווה, אהבה וזהב-רוח
לא, לא נוכל באמת להבין "עד הסוף". נניח. אבל מהו "סוף" זה? מה לא נוכל להבין עד "הסוף"? אז בגלל זה נפסיק לחלום? להסתקרן? לחקור? להתפעל? להשקיע משאבי עתק בבניית מפלצות טכנולוגיות שיגלו עוד ועוד "סודות היקום" (כמו מאיץ החלקיקים בשוויץ)? ו… סליחה, אז בגלל זה נפסיק לאהוב?. אז מה שנכון הוא לבחון את עצמו, פרושו צניעות, ענווה אינסופית, ו… אהבה.

מי שטוב, אז רע לו?
"צדיק ורע לו, רשע וטוב לו" ,מטרידה כל אדם שכל כך משתדל להיות "בסדר", והחיים, מה לעשות, לא מאירים פנים במיוחד, והם אינם גן של שושנים וגם לא פיקניק. במאמר נבחן את הסוגיה על פי סיפור בטקסט הינדי קדום, ונמצא ש- "הטוב" איננו נכסים וסיפוק מאוויים חומריים,  אלא ההפך: ניתוק מהחומריות כולל המאוויים הגופניים והנפשיים.  ניתוק זה איננו  נטישת כל הנכסים שבורכת בהם, אלא התנתקות התנהגותית נפשית מהם. התנהלות שאינה מונעת על ידי שפע חומרי , וודאי לא שאיפה אינסופית לצבור עוד. ואז מגיע השקט והנינוחות, גם אם החיים לא מאירים פנים במיוחד…

על נאורות ומוסריות – אדם נאור הוא אדם מוסרי?
דיון ארוך (סליחה…) ורב ממדים אודות הסוגיה. מהו מוסר על רקע אישיות וההפך… התעמקות עשויה להעשיר באמת.

סיפורים קצרים:

תחום בוסרי משהו… אבל הנה מה שיש: